חיפוש
  • טלי סגל

יותר מאושר - יותר פרודוקטיבי



פרודוקטיביות ומימוש סדרי העדיפות שלנו – גורמים לנו אושר

אני עושה בימים אלה קורס מקוון על מדעי האושר של אוניברסיטת ייל, ואחד הדברים שנלמדים כבר ביסודות, זה ניפוץ מיתוסים לגבי מקורות האושר. כך למשל, הון כספי, משרה יותר יוקרתית, בית גדול או מכונית מפוארת – הם לא באמת מה שיעניקו לנו את האושר המיוחל... מחקר אחרי מחקר בסגנון של לפני/אחרי, מפריכה המרצה את הקשר בין הנכסים החומריים שלנו לבין אושר.

דברים כמו נתינה לאחר, או קשרים חברתיים משמעותיים, בהחלט עושים את המלאכה הרבה יותר טוב.

מושג חדש שלמדתי בעולמות האושר, יושב על עיקרון "תודעת השפע בזמן" שכתבתי עליו כאן פעם כמה מילים, אבל עכשיו גיליתי את הכינוי הלועזי שלו: Time Affluence. ככל שיש לנו יותר תודעת שפע של זמן - כך אנו מאושרים יותר.

(אגב, אם אתם מעוניינים לעשות את הקורס, מוזמנים להיכנס מכאן: https://bit.ly/2WX5Bfx)


בסדרת מחקרים מעניינים שמוצגים בקורס ניתן לראות איך המימוש שלנו בתחום המעשה משפיע על הפרודוקטיביות שלנו וההחלטות שלנו בניהול זמן.

במחקר של (Whillans (2016, הציגו החוקרים למשתתפים שני דפוסים של אנשים שבדקו בסדרה של שאלות עם מי הם מזדהים יותר: עם הדפוס הראשון - אלה ששפע-זמן חשוב להם יותר מגובה ההכנסה שלהם (ומוכנים להקריב כסף כדי שיהיה להם יותר זמן פנוי וחופש לעשות מה שבא להם), או עם הדפוס השני: אלה שהכסף וההכנסה שלהם חשובים להם יותר מזמן הפנאי שלהם, כאלה שמוכנים להקריב הרבה זמן כדי להשיג יותר כסף, כולל לעבוד יותר שעות בכדי להרוויח יותר כסף במקום לפנות זמן. כמו שאפשר אולי לצפות - נמצא שאנשים שמעדיפים זמן על פני כסף, שמחים בממוצע מהאנשים שבסופו של דבר מתעדפים כסף לאורך זמן.


במחקר דומה של (Hershfield (2016 נמצא שהסיבה לכך שאנשים שמקפידים על זמנם (שאינו מוכוון לכסף), ששיעורם עומד על 31% מהנשאלים, מרגישים מאושרים יותר (ציון 4.89 מתוך 5!), זה שהם מצליחים להיות ממוקדים יותר בכיף שלהם ובקשרים שלהם עם אנשים אחרים סביבם. לעומת הקבוצה השנייה (69% מהנחקרים) אשר פעולות מכניסות-כספית קיבלו אצלם עדיפות - קיבלו במדד האושר פחות: 4.22 מתוך 5.


מניסיון השטח שלנו אני יכולה לומר שאותו "רוב" שראינו במחקר, בולט גם בשגרת הסדנאות ב"בו בזמן": יותר מ-7000 איש נתבקשו עד היום לענות על שאלת הפער שבין הרצוי והמצוי בחייהם: "מה מאוד חשוב לך, אבל את/ה לא מגיע/ה לזה במידה שהיית רוצה?". ואכן... הנושאים שחוזרים על עצמם הם אותם דברים שדווקא לא מכניסים לנו יותר כסף: יותר זמן עם הילדים, יותר זמן לזוגיות, יותר זמן לפעילות פנאי כמו ספורט או קריאה, יותר זמן למנוחה, יותר זמן עם חברים/ות... כל אלה נדרסים ע"י עבודה בהיקף גבוה יותר ממה שהיינו רוצים, וגורמים לנו אי נחת.



וכמובן גם היפוך הנוסחה תופס:

כשאנחנו מאושרים – אנחנו יותר פרודוקטיביים

אחד הדברים שמשתלמים בלהיות מנהלים טובים, שמייצרים לעובדים שלהם סביבה שמאפשרת להם להיות מרוצים מהעבודה, הוא שהתוצאות לא מאחרות להגיע גם במישור של התפוקות.

בימים אלה, כשארגונים שוקלים מעבר לעבודה מהבית, ובוחנים את המתכונת שמתאימה להם מתוך מגוון אפשרויות של מינוני עבודה מהבית, היתרון המשמעותי שעולה לגבי המעבר זה העלייה בפרודוקטיביות של אלה שעובדים מהבית.

אנו נוטים לייחס את השגשוג בתפוקה לשלושה גורמים עיקריים:

- יש פחות הסחות דעת אנושיות: מחלת האופן-ספייס, שיחות החולין, וה"אני רק שאלה אני" למיניהם.

- פחות ישיבות (ופחות ארוכות),

- וחיסכון משמעותי של שעות על הכביש בשבוע.


אבל יש סיבות נוספות שגורמות לנו להיות יותר פרודוקטיביים מהבית, עליהם אנחנו פחות מדברים אבל הם לגמרי שם. אחת הבולטות בהן היא שבבית אנחנו יותר מאושרים, פחות בסטרס, וזה ניכר גם בפרודוקטיביות ובהספק שלנו.


מחקר חדש מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה, בהובלתו של הפרופ' לכלכלה אנדרו אוסוולד, מראה שהאושר גורם לאנשים להיות בכ- 12% יותר פרודוקטיביים בעבודה. המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Labor Economics כלל ארבעה ניסויים שונים עם יותר מ- 700 משתתפים:

בניסוי הראשון, הוקרן סרטון קומי משעשע בפני המשתתפים. התפוקה שנמדדה אחר כך במשימה סטנדרטית נמצאה כגדולה ב- 20% מאשר בקבוצת בקרה שלא צפו בוידאו.



בניסוי השני, שוב נעשה שימוש בסרטון קומדיה. אולם הפעם נערכות מדידות אורכיות חוזרות בחתכים שונים, ובתוצאות משתנות. שם נמצא אגב שהתגברות הפרודוקטיביות הגדולה ביותר הופיעה בקרב הנבדקים שחווים את השיפור הגדול ביותר באושר.


בניסוי השלישי, נקטו בהתערבות דומה למה שניתן לראות גם בשוק העבודה האמיתי בקרב מעסיקים: סיפקו למשתתפים כיבוד קל שכלל שוקולד, פירות ומשקאות. גם כאן, נוצר אפקט פרודוקטיביות חיובי, ושוב גודל ההשפעה הוא משמעותי.


הניסוי רביעי, בחן את הנושא מזווית הפוכה: המשתתפים נחקרו על טרגדיות משפחתיות ותקריות מוות במשפחה, זאת כדי להעריך אם לרמות אושר נמוכות יותר היו יש קשר לרמות נמוכות יותר של פריון. וגם בהקשר השלילי נמצא קשר בין ירידה באושר לפריון נמוך.


החוקרים מציינים ומזהירים כמובן כי למרות שעבודתם מרמזת שעובדים מאושרים הם פרודוקטיביים יותר, הם לא יכולים לומר באופן קטגורי כי מעסיקים צריכים להוציא משאבים רבים יותר על הפיכת העובדים שלהם למאושרים יותר, ומדגישים כי בניסוי ההוצאה הייתה זעומה מבחינה כספית ביחס לתפוקה שהיא הניבה.


תרומתו החשובה במחקרו של אוסוולד, אם לסכם, היא שהוא ממחיש את קיומו של "מנגנון שביעות רצון – פרודוקטיביות".

מקור: https://wrap.warwick.ac.uk/63228/7/WRAP_Oswald_681096.pdf


במחקר קודם לזה, של אליס ואיסן מאוניברסיטת קורנל (2002) הצביעו החוקרים על ההשפעה של תגמול חיובי על המוטיבציה. בניסוי שלהם על 97 נבדקים, נדרשו המשתתפים לפתור תשע חידות. על מחציתם הופעלה מניפולציה בצורה של שקית ממתקים כתגמול על הביצועים. גם כאן נמצא כי הקבוצה שקיבלה את האופציה לפרס ביצועיה היו גבוהים יותר (פתרה יותר חידות). בעבודה מאוחרת יותר, איסן ורייב (2005) הראו שרווחה חיובית גורמת לנבדקים לשנות את הקצאת הזמן שלהם למשימות מעניינות יותר, וכי למרות זאת הנבדקים שומרים על רמות ביצועים דומות במשימות הפחות מעניינות.

מקור: http://selfdeterminationtheory.org/SDT/documents/2005_IsenReeve_MO.pdf


בוקרמן ואילמקונאס (2012) מראים במחקרם שעלייה במדד שביעות הרצון בעבודה מגדילה את הערך המוסף לשעות של פועלי ייצור בשיעור של 6.6% יותר תפוקה פר שעה.

מקור: http://www.petribockerman.fi/bockerman%26ilmakunnas_the_2012.pdf

השורה התחתונה

מחקרים אלה, ורבים דומים להם, מחזקים את המסר עבור מנהלים בארגונים: דאגה לרווחתו של העובד איננו רק מעשה ערכי של התחשבות ונדיבות, או אסטרטגיה ניהולית שעוזרת לנו לשמר עובדים ולהיות אטרקטיביים כלפי טאלנטים, אלא יש לה ערך של ממש בהעלאת התפוקה בארגון.

עוד סיבה לכולנו להיות מנהלים שהם פשוט אנשים טובים,

שדואגים לאנשים שלנו.


על הכותבת:

טלי סגל, סגן-אלוף במיל', מייסדת ומרצה בכירה ב"בו בזמן" - בית התוכן להדרכת ניהול זמן וניהול  עצמי, באה לעשות לכם סדר במשימות ובראש - לבחור נכון, להספיק הרבה יותר וברוגע....

לפרטים נוספים וליצירת קשר להזמנת הרצאות וסדנאות לארגונים או לקבלת הצעת מחיר: דוא"ל:  talisegal@bobazman.com , או בטלפון: טלי - 052-9276510, ענת - 052-9217519

לא, לא רק לארגונים, גם לאנשים פרטיים יש סדנאות מעת לעת, בדקו בתוכנית הסדנאות הפרטיות שלנו כאן, וכן בדף הקורסים הדיגיטליים שלנו "דיגיטלי עם טלי" (כרגע יש שם קורס דחיינות במבצע).

היכנסו להתרשם וללמוד גם באתר האינטרנט שלנו בתוכו תוכלו לקרוא גם המלצות של משתתפי ההדרכות של בו בזמן

סרטונים תוכלו למצוא בערוץ היו-טיוב שלנו, שנמצא בתהליך בנייה עדיין.

בלינקדין תמצאו אותנו בדף:  Tali Segal

הדף של "בו בזמן" בפייסבוק:  "בו בזמן – הדרכות ניהול זמן מבית טלי סגל"

ועוד בפייסבוק, גם הקהילה המקצועית שלנו: "להספיק הרבה יותר וברוגע - קהילת ניהול זמן"

וכרגיל..

מאחלת לכם "לבחור נכון, להספיק יותר, וברוגע" :)