חיפוש
  • טלי סגל

ניהול זמן לתלמידים



מורים, התלמידים שלכם קורסים תחת עול משימות הלימודים ואתם רוצים להקל עליהם? הורים, הילדים המתבגרים שלכם "הולכים לאיבוד" בין כל התפקידים שהם לוקחים על עצמם ואתם רוצים לתת להם כלים להתמודדות?

מאמנים אישיים לבני נוער, צריכים קצת הכוונה בנושא ניהול זמן עבורם?

קבלו תריסר המלצות שיעזרו לכם לעזור להם:

1. להיות הבוס של עצמי -

מעבר לערך החינוכי של לקיחת אחריות על חיי, התפיסה של ניהול עצמי דורשת מבחינת זמן בעיקר להגדיר פעם בשבוע לעשות סדר. שעת תכנון כזאת שבה התלמיד מארגן את רשימת המשימות שלו ומכניס דברים ליומן - מייצרת רווח של 5 שעות ללימודים או דברים חשובים אחרים במהלך השבוע.

2. לנהל רשימת משימות -

להכין רשימת משימות מסודרת עם כל מה שיש לי לעשות – שכוללת הכול: לימודים, תנועת נוער, עבודה, חברים, משפחה... אפקט זיגרניק מלמד אותנו שככל שנרבה בשינוי מצב הצבירה של המשימה ממחשבה מראש לשורה בדף - כך אנו מבטיחים לעצמנו יותר הספק ויותר שקט נפשי.

3. להכניס ליומן נקודות להכנה מקדימה למבחנים ולעבודות -

למבחנים ועבודות, שהתאריכים שלהם נקבעים מבעוד מועד, כדאי לגזור גאנט לאחור ולפרוס את תכנית ההתכוננות על פני שבוע שבועיים כדי לא להגיע ליום לפני הבחינה עם לשון בחוץ. היומן - הוא גם למשימות עם עצמי, ולא רק לאילוצים חיצוניים.

4. הצבת דד ליין לעצמי כדי לא להימרח -

סטיב פבלינה מציע שיטה שאני מאוד אוהבת של הגדרת זמן מוגדר לכל נושא למידה. להציב גבולות חשוב במיוחד לתלמידים פרפקציוניסטים, שרוצים עוד ועוד ועוד שיפור ודיוק ואסטתיקה... גם חוק פרקינסון מכון לאותו כיוון: המשימה ממלאת את הזמן שהוקצה לה, קרי: בהינתן חומר נתון וברשותי רק זמן קצר, אנו משתדלים מאוד להתרכז ולעשות ככל שניתן בזמן הזה. אם היו נותנים לנו זמן כפול - ככל הנראה היינו עושים את אותה משימה על פני פרק הזמן הנתון רק נמרחים יותר (דומה לסנדרום האם העובדת: אמהות עובדות שחייבות להוציא את הילדים בארבע מהגן מספיקות לא פחות מעובדים אחרים שאין להם מגבלה ויוצאים בשבע...)

5. למצות את המתנה של השעון הביולוגי למיצוי הפרודוקטיביות -

בימים חופשיים שהתלמידים מקבלים לטובת למידה לבגרויות – מומלץ למצות את השעות שבין 0900-1100 לרכז לשם למידה, כי אלה נוטות להיות שעות מאוד פרודוקטיביות מבחינת השעון הביולוגי שלנו, והמשמעות היא שמה שנעשה שם - אם ננסה לעשות בזמן אחר ביום - עלול לקחת לנו הרבה הרבה יותר זמן.

6. להקפיד על הפסקות -

הנטייה של תלמידים כשהם לומדים לבחינה זה לנסות לעבוד ברצף "כדי להספיק כמה שיותר". בפועל מה שקורה הוא שבגלל שהם לא לוקחים הפסקות - איכות וכמות הלמידה שלהם יורדות פלאים, כי הם לא באמת מרוכזים! ישנן כמה תפיסות, טכניקות ואפליקציות שמתייחסים להפסקות מן הסוג הזה, למשל: ללמוד חצי שעה ברצף, ואז הפסקה 10 דק'; טכניקת פומודורה 25:5 ; בי-רימיינדר 60:15; יישומון 5217 (52 דקותץ למידה 17 דקות הפסקה) ועוד.. אבל זה פחות חשוב, שילמדו כמה שהם חושבים שהם בשיא הריכוז, וברגע שיש ירידה - שיקחו הפסקונת.

7. בזמן שלומדים - הטלפון מחוץ לתחום!

אחד ממסיחי הדעת החזקים ביותר בעולמם של בני הנוער (תכל'ס.. גם אצלנו), זה הטלפון הנייד. היום אנחנו יודעים שכל הסחת דעת כזאת מנתקת לנו את קו המחשבה ולוקח לנו 15 דקות בממוצע לחזור לאותה רמת ריכוז שהיינו לפני שענינו בוואטסאפ... את הטלפון מחוץ לטווח העין ועל שקט בבקשה... בחוץ!

8. "לוכד מחשבות" להתמודדות עם הסחות מבפנים -

כלוכד מחשבות יכול לשמש גם סתם דף, והרעיון שלו הוא שהתלמיד מניח אותו לידו בזמן הלמידה, ובכל פעם שעולה לו מחשבה של משהו שהוא צריך לעשות (כמו חבר שצריך לסגור איתו משהו, או לתת משמרות במקום שהוא עובד בו), או שעולה לו רעיון, או שסתם קופצת מחשבה שמסיחה את דעתו - לא לקום לטפל בה ולא לגעת בטלפון כדי לסגור אותה... עכשיו מתרכזים! רק לרשום אותה בדף ה"לוכד" ולהמשיך ללמוד, אח"כ יטופל...

9. למידה יחד או לבד? –

אני נשאלת הרבה האם עדיף ללמוד בקבוצה, עם חבר או לבד? עם קבוצה - אבוד מראש לדעתי... מייצר יותר מדי הסחות דעת, לא שווה את בזבוז הזמן, אלא אם עובדים יחד במסמך משותף ברשת כל אחד מביתו. עם חבר - רק עם מישהו שאתם יודעים שהוא רציני כמוכם ושאתם יודעים שאתם מתקדמים ביחד. אם לא – אז לא!

10. לבלוע את הצפרדע –

בספרו של בראיין טרייסי "לבלוע את הצפרדע" הוא מציע לעשות את ה משימה השנואה ביותר על הבוקר... אחרת היא תיגרר ותיגרר ותיגרר... יום ועוד יום... בהקשר של תלמידים - כשיושבים להתכונן למבחן למשל, עדיף להתחיל בניגוד למה שחושבים אולי, דווקא בנושא הקשה יותר, בנושא שהילד פחות אוהב וקשה לו בו. כשמתחילים בנושא הקשה, בעצם נפטרים "מהמפלצת" בהתחלה ואז קורים שני דברים: גם יש זמן להיעזר ולברר ולהתייעץ וללמוד ולקחת מורה פרטי וכו... ובסופו של דבר עוברים את המשוכה (מה שלא תמיד קורה כשמשאירים לרגע האחרון) וגם חווים הקהל הקלה עצומה וחיזוק של הביטחון העצמי.

11. מצב צבירה של תלמידאות -

הרבה ילדים הם לא ילדים של כסא... והדבר נותן אותותיו הרבה מעבר למה שהם מודעים אליו. למידה אמיתית ואיכותית נעשית לא בשכיבה ולא על הרצפה ולא בשפגט. למידה נעשית על שולחן מסודר, ורצוי כזה שאין עליו שום דבר חוץ ממה שלומדים באותו רגע. אפשר אגב גם לצאת מהשולחן הפרטי בחדר גם למקום אחר בבית או לספריייה - לפעמים כשמרגישים "על קוצים" זה יכול לעשות את העבודה. בחדר שלו יש לתלמיד הרבה מאוד מסיחים.

12 מי שטרח בערב שבת -

אולי הייתי צריכה להתחיל בטיפ הזה, כי כרונולוגית הוא מקדים את כל האחרים.. אבל בחרתי דווקא איתו לסיים, כי הוא בעיני החשוב ביותר. מומלץ להכין את התלמידים וללמד אותם טכניקות למצות את הזמן בשיעור עצמו – לסכם, לארגן... ואז כשמגיע רגע האמת של הלמידה לבחינה - החומר כבר מוכן ובמקום לברבז יומיים רק על איסוף, ארגון וכתיבת סיכום - מתפנים תכלס ללמידה עצמה, לתרגול, להשלמת פערי הבנה, לשינון - מה שצריך לפי המקצוע.

בהצלחה.


להזמנת הרצאות וסדנאות, לתלמידים ולמורים -

דברו איתי: 052-9276510 או פנו במייל talysegal@gmail.com

טלי.

​​

#ניהולעצמי #ניהולזמן #ארגון