חלק א ' .
מבוא לאיחור כרוני: מדוע זה קורה ?
איחור כרוני: תופעה מוכרת, טיפוסים מגוונים
איחור כרוני הוא דפוס התנהגות שבו אדם מגיע באיחור כמעט באופן קבוע למפגשים, אירועים, התחייבויות עבודה, פגישות, הסעות ילדים וכו'. ד"ר לואיז לונזור, בספרה "Never Be Late Again: 7 Cures for the Punctually Challenged", מתארת שבעה טיפוסים עיקריים של מאחרים כרוניים:
1. "המתחמק" - אלו החוששים מכישלון או ביקורת, ולכן דוחים משימות עד הרגע האחרון, מוצאים עצמם בלחץ זמן ונוטים לאחר.
2. "הפרפקציוניסט" - אלו השואפים להציג תוצאות מושלמות, משקיעים זמן רב מדי בפרטים קטנים ומתקשים לעמוד בזמנים שנקבעו.
3. "המתלבט" - אלו שקשה להם לקבל החלטות, מבזבזים זמן רב בהתלבטויות ומתקשים להתחיל במשימות ולעמוד בלוחות זמנים.
4. "המפוזר" - אלו שקשה להם להתמקד ולשמור על סדר, נוטים לאבד דברים ולשכוח פגישות, ומתקשים להגיע בזמן.
5. "המרדן" - אלו המתנגדים לסמכות ולכללים, נוטים לאחר כביטוי של התנגדות או התרסה.
6. "הקורבן" - אלו הרואים עצמם כקורבנות של נסיבות חיצוניות, נוטים להאשים גורמים אחרים באיחוריהם.
7. "הנהנתן" - אלו המעדיפים ליהנות מהחיים ולא מתייחסים ברצינות לעמידה בזמנים.
מצליחים להזדהות עם אחד מדפוסים אלה? ואולי עם תמהיל של כמה דפוסים יחד? חשוב להבין מה גורם לכם לאחר, ואיזה דפוס התנהגות מהמתואר לעיל מתאים לכם ביותר.
המחירים הכואבים של האיחור הכרוני
כולנו עלולים להיקלע לסיטואציה של איחור, זה נורמלי, זה אנושי. זה קורה. כולנו עלולים לאחר מעת לעת – בגלל ישיבה אחרת שהתקיימה לפני והתאחרה, בגלל תחבורה ופקקים חריגים במיוחד שלא ניתן היה לצפות, בגלל כיבוי שריפה הכרחי שצץ בבהילות וגרר איחור, בגלל החלפת שעון (מחורף לקיץ) ועוד....
אבל איחור כרוני זה דבר אחר.
אצל אנשים שהם מאחרים כרוניים, זה לא קורה באופן חריג, אלא זה "הרגיל".
הם לא אוהבים את זה, הם לא מתכוונים לזה, הם לא מתכוונים לזלזל באף אחד, הם באמת חושבים שיגיעו בזמן, אבל... זה לא קורה.
שוב ושוב, המציאות טופחת על פניהם, והמחירים כבדים:
פגיעה ביחסים: איחורים כרוניים עלולים להוביל לתחושות שליליות של הצד השני, ולפגוע ביחסים עם חברים, בני משפחה, מנהלים, לקוחות ועמיתים לעבודה (Smith & Hantula, 2020).
פגיעה במקום העבודה: איחורים תכופים בעבודה עלולים להוביל להערות, נזיפה ואף פיטורים. תחושת חוסר אמינות ואי ביטחון מלווה את המאחר הכרוני, ופוגעת ביחסים ובאמון כלפיו. הצד השני מאבד ביטחון בעצמו וחושב "אם הוא תמיד מאחר לכל מקום הוא בטח גם יאחר בתשלומים או בהגשת התוצרים שהוא התחייב עליהם בהסכם מולי". הקשר בין איחורים לנטייה לדחיינות הוא קרקע לא מבוטלת להניח שהחששות האלה אף עלולים להתממש, שכן שניהם יושבים על קשיים דומים - בוויסות העצמי, בתכנון וארגון ובתפיסת זמן.
לחץ: תחושת לחץ מתמדת מלווה את המאחר הכרוני, הן בשל הצורך להספיק והן בשל אי הנעימות מהאיחור. ובכלל... החוויה הזו של "מהר.. מהר.. מהר..." כמה פעמים ביום - היא לא חוויה נעימה.
אכזבה ומבוכה: איחורים לאירועים משפחתיים, לאיסוף ילדים מהגן וכו' עלולים לגרום לאכזבה, מבוכה, העכרת האווירה ואף פגיעה ברגשות של היקרים לנו.
הפסד של תוכן וחוויה: איחור לסרטים, הופעות או לשיעורים באוניברסיטה או בזום, למשל, גורמים לא רק להפסד של חומר או תוכן, אבל גם לאי חיבור מתמשך לחוויה ולתוכן גם אחרי שנכנסנו, כי גם אחרי שהתייצבנו – יש זמן הסתגלות לא מבוטל עד שאנחנו על זה, שבו אנחנו מרגישים "באוויר".
פגיעה בתדמית ובדימוי העצמי: המאחר הכרוני נתפס כ"לא רציני", התדמית שלו עלולה לספוג מהלומות בכל אינטראקציה כזאת, גם אם הוא לא תמיד מודע. הדבר נכון במיוחד אם "הצד המחכה" דייקן במיוחד או נוטה להקדים. בטווח הארוך התדמית (החיצונית) משפיעה גם על הדימוי (הפנימי). מעבר למבוכה ברגעי הכניסה, כשכל העיניים מופנות אליו בביקורתיות, לאורך הזמן עלול המאחר הכרוני לחוות גם פגיעה בהערכה העצמית.
היתקעות עם הנטייה לאחר בשל התרגלות והשלמה: עם הזמן, המאחר הכרוני עלול להתרגל למצב, לפתח אדישות כלפי ההשלכות ואף להשלים עם המחירים הכבדים - "אני פשוט כזה, ואין מה לעשות". הענקת האבחנה הכמו-רשמית לעצמם - "אני מאחר כרוני" - לא באמת תורמת לאף אחד, ורק מעמיקה את ההשלכות והנזקים שתוארו לעיל שהם בעצמם ממשיכים לשלם.
חשוב, חשוב: איחור כרוני הוא דפוס התנהגות שניתן לטפל בו. מודעות, הבנה של הגורמים והטמעת טכניקות ניהול זמן יעילות יכולים לסייע משמעותית בהתמודדות עם התופעה ולשפר את איכות החיים.
למה המאחרים מאחרים?
יש מגוון רחב של סיבות לאיחור כרוני, וזה כמובן משתנה מדפוס לדפוס וממקרה למקרה, אולם אני מניחה כאן את הסיבות העיקריות שמיוחסות לאיחור הקבוע:
1. הערכת מידת החשיבות של הפעילות אליה מאחרים
מידת האיחור מושפעת בראש ובראשונה מהתפיסה שלנו את חשיבות האירוע, חשיבות העמידה בזמנים בו וההשלכות במקרה של איחור:
אירועים ברמת "לא נורא לאחר" – באירוע חברתי או משפחתי לדוגמה, איחור יכול אפילו להיתפס כ"איחור אופנתי". דוגמה נוספת היא כשמדובר בנושא שלא באמת מעניין אותי או חשוב לי, ובהקשר זה - איחורים הם לפעמים איתות של בעיית חוסר מוטיבציה בעבודה וחוסר מחויבות.
אירועים ברמת "ממש עדיף לא לאחר" – אירועים שבהם חשוב לנו ליצור רושם טוב, כמו ישיבה רבת משתתפים בעבודה, דייט זוגי, או מקרה של מרצה בכנס רב משתתפים שלא יכול להרשות לעצמו לאחר.
אירועים ברמת "איחור אקוטי" – כמו טיסה – שם בדרך גם המאחר הכרוני יגיע בזמן אחרי שהזיע ב"טיסה" אל הטיסה, שהרי אלה לא האנשים שבאמת מתייצבים בשדה התעופה שלוש שעות לפני הזמן, אבל הם איכשהו עוברים את זה (עד שיום אחד הם האמת יפספסו טיסה). דוגמאות נוספות - רכבת לילה אחרונה, או אירוע שאיחור משמעותי אליו יגרור הפסד כספי גדול.
2. סיבות תרבותיות
לכל תרבות המאפיינים שלה, ובין מאפיינים אלה נכללת גם "תפיסת הזמן". בתרבויות שונות, איחור עשוי להיתפס אחרת:
תרבויות בהן "איחור = זלזול ועלבון": תפיסה שמאפיינת בעיקר את התרבות האסיאתית ביפן ובסין, לפיה הזמן נתפס כמשאב חשוב מאוד והדיוק הוא חיוני. האיחור במקומות אלה עלול להיתפס כעלבון של ממש.
תרבויות בהן "איחור = חוסר נימוס": אי דיוק נתפס כחוסר נימוס. דוגמה לכך יכול להיות מדינות מערביות כמו ארה"ב או חלק מן המדינות האירופאיות כמו גרמניה, שוויץ, הולנד, אנגליה.
תרבויות בהן "איחור = לא נעים, לא נורא": בתרבויות ים תיכוניות נתפס הזמן כגמיש יותר, גישה פחות קפדנית לגבי עמידה בזמנים. באירופה התרבויות באיטליה, ספרד וביוון מוכרות בכך במיוחד, ובמזרח – בהודו ונפאל למשל.
תרבויות בהן "איחור = סמל של כבוד ומוניטין למאחר": בדרום אמריקה נמצא את זה במקסיקו ובברזיל לדוגמה, וגם במדינות אפריקאיות שברובן מי שמקדים למפגש או מגיע בזמן - נחשב למעמד נמוך יותר מבחינה חברתית.
אתנחתה לשני סיפורים קצרים ששלח לי צלם הבית האלוף שלנו, בני לפיד, שממחישים את פערי התרבות האלה:
"לפני שנים רבות, צילמתי חתונה לכלה מקסיקנית בשיקאגו. היא ביקשה שאצלם משלב ההכנות ועד סוף היום. גרתי אז 300 ק"מ דרומית לשיקאגו. היא אמרה שהיא תהייה בסלון כבר ב-7 בבוקר. לקחתי בחשבון 3 שעות נסיעה + חצי שעה מרווח ביטחון. התעוררתי בשתיים וחצי להתארגן ויצאתי ב-3 וחצי. כשהגעתי לסלון כלות, הסתבר שהוא נפתח רק ב-9. הכלה הגיעה קרוב לשעה 10. שאלתי את הכלה מדוע הזמינה אותי לשבע, אמרה לי שידוע שמקסיקנים מאחרים שעתיים לכל מקום והיא רצתה לוודא שאני מגיע בזמן..."
ועוד סיפורון ממסעותיו של בני, והפעם על משפחה אפריקאית:
"שמפיין אילינוי, 2012, חתונה בקהילה האפריקאית מבורקינה פאסו (קהילה יחסית סגורה, שלא ממש התמזגה). לאחר טקס החתונה בכנסיה שהחל בשתיים, אחרי עיכוב משמעותי ורק עם מחצית מהאורחים שהספיקו להגיע, הייתה הפסקה של כמה שעות והאורחים הוזמנו לארוחה ומסיבת ריקודים לשעה 8 בערב. בשעה שבע וחצי בערב הייתי ערוך להמשך צילומים, אולם הזוג התמהמה, והגיעו ב- 8:45, כשרק זוג אורחים אחד באולם. המיקום – מלון הילטון, שעובד לפי schedule אמריקאי, ב-9 פתחו מזנונים. עד 10 הגיעו עוד שלושה זוגות אולם הם התמהמהו בלובי של המלון ולא נגשו למקומותיהם סביב השולחנות. ב-10 נסגרו המזנונים כמו בכל אירוע חתונה אמריקאי. רק אז התחילו להופיע האורחים (בסופו של דבר היו כ-200), אולם אוכל כבר לא הוגש, ורק בר המשקאות היה פתוח. כמות המזון שנזרקה באותו ערב הייתה עצומה. שאלתי את הזוג, כיצד זה יכול להיות... ענו לי, שמי שמקדים באפריקה למפגש נחשב לנמוך יותר מבחינה חברתית, ולמרות שהם חיים בארה"ב ומדייקים להגיע לעבודה, עדיין באירועים חברתיים/קהילתיים, הם שומרים על מנהגים מאפריקה".
התרבות הישראלית, כתרבות מעורבת, היא תרבות משלבת: היא גמישה יותר בכל הקשור למפגשים חברתיים (בדומה לתרבות המזרח-תיכונית) וקפדנית יותר בכל מה שקשור לפגישות עסקיות ולעולם העבודה בכלל (בדומה לתרבות המערבית). התאמות דומות נעשה גם ברמה של תתי-תרבויות בתוך החברה הישראלית, כך איחור לבדואי, בן התרבות הערבית, ואיחור ליקה שיונק שורשיו מהתרבות היהודית-הגרמנית, לא ייתפסו אותו דבר ע"י הצד השני.
3. תרבות ארגונית
חוץ מהתרבות העממית שאנחנו מגיעים ממנה, יש גם תרבות ארגונית של מקום העבודה שלנו. כמרצה במאות ארגונים, קשה לפספס את זה: לדוגמה, ארגונים שקובעים הרצאת זום בעשר, וכולם מתייצבים כבר 5 דקות לפני כן, ולעומת זאת ארגונים אחרים - שבשעה עשר עולה רק המשתתף הראשון, וכשמתחילים בפועל ב 10:15 עדיין יש כאלה שמצטרפים 'בתנועה' גם אחרי...
4. תורשה
ממצאי המחקר של Bartels ו-Kliegel (2018) שבחנו אלף זוגות תאומים, הראו שיש מרכיב גנטי משמעותי בהרגלי האיחור והדחייה הכרוניים. למעשה, הורשה גנטית הייתה אחראית לכ-50% (!) מהשונות ברמות הנטייה לאיחור ולדחיינות בין האנשים. הגורמים הסביבתיים היו אחראים לשאר השונות. כן, כן... גנטיקה... או מה שנקרא: אמאל'ה ואבאל'ה!
5. מאפיינים קליניים שקשורים לאיחור כרוני
הקשר הבולט ביותר של איחור כרוני הוא הפרעת קשב וריכוז. המאפיינים של הפרעה זו מובילים לקושי בתחושת זמן והערכת זמן, קפיצה בין משימות, והקושי לתכנן ולארגן את הזמן בצורה יעילה. וכך... הם בטוחים שיש מספיק זמן עד לדבר הבא, לעתים מכניסים דברים באמצע כשלא מעריכים נכון את הזמן, ובגלל שהם מתקשים לתכנן זמן לעיתים שוכחים או “צפים” היישר לתוך האיחור.
מחקרים עדכניים מצאו נטייה לאיחורים בקרב אנשים הסובלים מחרדה, קושי בוויסות רגשי, חרדה חברתית, חרדת ביצועים, דיכאון והערכה עצמית נמוכה. חלק מהם מתקשים להתמודד ומפחדים להקדים בשל חששות חברתיים והמבוכה משלב ההתכנסות לפני שמתחילים. הם גם נוטים להשתמש באסטרטגיות כמו הימנעות או דיכוי רגשות, אשר מובילות לתחושות שליליות נוספות ומחזקות את הרגלי הדחיינות והאיחור.
(Hofmann, Friese & Stieger ,2023; Siroi & Pychyl, 2019; Steel & Ferrari, 2018)
גם הפרעות אישיות ונרקסיזם עשויים להשפיע על איחור כרוני, בין אם בהקשר שרוצים “לעשות כניסה” או כאלה שלא כ"כ רגישים כלפי האחר, פשוט לא באמת אכפת להם ממה שמרגישים אלה שמחכים להם.
עד כאן הפרק הראשון של המדריך, שעוסק במבוא לתופעת האיחור הכרוני - מהי, מחיריה וגורמיה.
לקבלת הפרקים הנוספים - שכוללים את הטכניקות להתמודדות - היכנסו לקישור מטה והמשריך המלא יישלח לכם במתנה.
להורדת המדריך המלא - שכולל המלצות לפעולה תכל'ס - לחצו כאן:
על הכותבת
טלי סגל, מנכ"לית, בעלים ומרצה בכירה ב"בו בזמן" - המקפצה לניהול זמן בעולם העבודה החדש.
באה לעשות לכם סדר במשימות ובראש - לבחור נכון, להספיק יותר ולהרגיש טוב.
בו בזמן היא לא רק שיטה לניהול זמן, אלא שיטה לתפירת חליפה אישית לניהול זמן עבור המשתתפים.
בא לכם לפגוש אותנו ולקבל מכל הטוב הזה שיש לנו לתת לכם?
לקהל הרחב (לפרטיים+מארגונים):
לגרסת העמוקה - לפצח את נושא ניהול הזמן שלכם לאחת ולתמיד, ולבסס הרגלי ניהול זמן שיקדמו אתכם בכל תחום בחיים, קורס מאסטר לניהול זמן - התוכנית הכי יסודית ואפקטיבית שקיימת כיום בארץ.
לגרסה הקלילה - שלושה קורסים דיגיטליים (סה"כ 10 שעות לימוד) - ראו בחנות שלנו דיגיטלי עם טלי.
לארגונים:
הציצו בתפריט הסדנאות שלנו לארגונים. ובואו נשב יחד על תכנון 2024, הכנו לכם מטעמים.
אפשר לבחור סדנה על מיומנות ספציפית או להרכיב קורס לניהול זמן, לעובדים ולמנהלים, עם יכולת להתאים את התכנים לארגון, לקבוצה, לתחום המקצועי ולדרג.
ספציפית לחודש הקרוב - נשמח להגיע עם סדנת "גם וגם וגם" על איזון בית עבודה - מלאה בכלים מעשיים ויקרי ערך!
להזמנת הרצאות וסדנאות לארגונים או לקבלת הצעת מחיר:
כתבו לנו בדוא"ל: talisegal@bobazman.com
או בטלפון: טלי - 052-9276510, עדי - 054-8142600
או פשוט השאירו הודעה באתר ונחזור.
היכנסו להתרשם וללמוד גם באתר האינטרנט שלנו בתוכו תוכלו לקרוא גם המלצות של משתתפי ההדרכות של בו בזמן.
הדף שלנו בפייסבוק: "בו בזמן – המקפצה לניהול זמן בעולם העבודה החדש - טלי סגל"
ואם אתם עדיין לא חלק מקהילת ניהול הזמן שלנו – מוזמנים להצטרף אלינו בפייסבוק "להספיק יותר ובנחת", או לקהילת הואטסאפ של בו בזמן. אז קדימה!
כרגיל.. מאחלת לכם "להספיק יותר, ובנחת" :)
