אמש השתתפתי כמרצה אורחת במפגש השבועי של קהילת "מתחדשות" של סיון רהב-מאיר על פרשת השבוע. אני לא אדם דתי, ופרשנות תורה איננה היתרון היחסי שלי, אולם בכל פעם מחדש אני לומדת משהו חדש, זווית או דוגמה חדשה, על ניהול זמן בראי המקורות, זה מצליח לרתק אותי – איך סוגיות של ניהול זמן בימי בני ישראל במצרים תקפות גם בימינו... או כמו שרהב-מאיר אומרת "זה לא היסטוריה... זה מדריך אקטואלי".
והנה דוגמה חמה מאתמול, מתוך פרשת וארא – שמות פרק ו'. אזימוט כללי למי שצריך: הלוקיישן – מצרים, ה' מבשר למשה רבנו: הנה חביבי, הגיע הזמן, לך תודיע לבני ישראל... יציאת מצרים עומדת להתחיל.
משה פונה אל העם, עם החדשות הנפלאות בפיו, כבר שנים שהם מחכים, והנה עכשיו זה קורה, באה השעה. התגובה של בני ישראל הייתה מפתיעה ומייבשת-משהו:
וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה: (שמות פרק ו פסוק ט)
הם פשוט לא שומעים אותו... מרוב עייפות פיזית ונפשית, ומרוב העבודה הקשה הזו אשר להם, הם לא עוצרים רגע ולא קולטים את מה שהוא אומר להם: זה רגע האמת! וכלום... נאק-נאק... דבר ללמפה.
איך זה יכול להיות? האם אדם יכול להיות כה טרוד ועסוק, עד שהוא לא שם לב שנפתח לו פתח לצאת לחירות? או כמו ששאלה סיוון: האם ה"דחוף" יכול להכריע ולהביס את ה"חשוב"?
והתשובה היא כן.
במחקר שנעשה באונ' אוקספורד ב-2018 כונתה התופעה הזאת "The mere urgency effect", והיא מצביעה על כך אנשים נוטים יותר לבצע משימות דחופות (ודחופות-מדומות) ללא כל קשר לחשיבות שלהן או לתוצאות הצפויות שלהן. יתרה מכך, ככל שאנחנו עסוקים יותר – הנטייה לעשות משימות "דחופות" ולא חשובות – מתחזקת, או במילים אחרות: ככל שאנחנו "עסוקים" יותר – אנחנו ממלאים את היום שלנו ביותר שטויות... איך זה יכול להיות? כנראה בגלל שכשאנחנו עסוקים-טרודים-מוצפים כל מה שאנחנו רוצים זה לסיים לטפל במה שיש לנו מול העיניים, ואין לנו פניות לעשות עצירה רגע כדי לחשוב ולעשות סדר עדיפות...
אשתף אתכם במשהו מתוך היום-יום של "בו בזמן" מאחורי הקלעים: באבחון שאנו עושים לפני סדנאות וקורסים, אנו מעבירים בין היתר שאלון שפיתחתי לאבחון ניהול הזמן, שבו אנחנו שואלים את המשתתפים על ההתנהלות שלהם, ואחרי ניתוח התשובות אנחנו מתאימים עבורם את הסדנה. אחת השאלות בשאלון היא בקשה לדוגמה מחייהם של משימה שחשובה להם מאוד - ולא קורית, או שהם לא מגיעים אליה במידה שהיו רוצים.
זה מדהים מה שעולה שם... הדוגמאות שנכתבות כולן, ללא יוצא מן הכלל, הן משימות מליבת העשייה וליבת החיים שלנו - למשל:
בעבודה - פעולות הצמיחה, הפיתוח, הכתיבה, חניכת עובדים, חיבור לשטח, הרחבת לקוחות, היצירה ועוד...
בבית - זמן איכות עם בן/בת הזוג, 1:1 עם כל ילד בנפרד, ביקור של הורים מבוגרים, טיפול בביורוקרטיה...
ומול העצמי - פעילות גופנית, לימודים ופיתוח אישי, תחביבים, בדיקות רפואיות, מנוחה...
ולמה כל אלה קורות פחות, למרות חשיבותם עבור המשיב? כי "השוטף" שוטף אותן - המיילים, הוואטסאפ, הרשתות, ההוא שנכנס רגע למשרד, ארוחת ערב שצריך להכין, הנטפליקס, כל אחד ו"השוטף ששוטף" שלו. אוסף של אינסוף משימות קטנות, רוטיניות, חצי אוטומטיות, שמשרתות בדרך כלל רצון של מישהו אחר ודורסות את הרצון שלנו.
למה אנחנו נוטים להעדיף דווקא אותן?
כמה סיבות:
בדרך כלל מדובר במשימות קטנות שהן קלות לביצוע, בהירות, לא נדרש חלון גדול בלו"ז עבורן.
המשימות הטורפות "קופצות עלינו" – לוכדות את תשומת הלב שלנו, אז אנחנו "רק סוגרים פינה" ומטפלים בהן על הדרך.
חלקן הן משימות שמגיעות "בשרשרת" ותלויות זו בזו. במיוחד אם יש עוד אנשים בשרשרת, אנחנו לא רוצים לעכב.
"שגיאת הערך הנתפס" – אנו לא תמיד יודעים להעריך נכון את מידת החשיבות של המשימה, קוראים לזה spurious urgency (חשיבות מזויפת).
גם הערכת הדחיפות לא תמיד חדה אצלנו - דחיפות אמיתית ודחיפות מדומה נחוות באותו אופן.
המשימות הקטנות והמיידיות מספקות תמורה מיידית – הקסם שבשחרור דופמין ובמילה טובה של מי שעזרנו לו רגע פה לשחרר איזה פקק (אולי את החשוב שלו, שבמו ידנו נתנו לו עדיפות על חשבון החשוב שלנו).
וגם... יש גם את האשליה של "ניקוי השולחן". התפיסה המוטעית הזו שאם אנקה שולחן מהקטנות – אגיע למשימה הגדולה... אין דבר כזה לנקות שולחן! השולחן שלנו זה כמו מסוע של הקופה בסופרמרקט, אי אפשר "לנקות" אותו -תמיד יגיע עוד מישהו ויניח עליו עוד משימות.
אסגור את הפוסט הזה גם עם ההרצאה בפורום מתחדשות, שהייתה הטריגר לכתיבתו. ספציפית, ההרצאה שנתתי אתמול הייתה על ניהול זמן במצבי חירום, וחיברתי את הנקודה הנ"ל לכך שבמיוחד כשאנחנו בתקופת מלחמה, ההצפה הרגשית והמעשית כה רבה, שאנו עלולים בקלות – לפספס את הדברים שחשובים לנו באמת. אחד המסרים, שעולה מפרשת "וארא", היא שבמיוחד מול אויב קשה ומתיש (אז- פרעה, היום - חמאס, ובשגרה - הדרישות התובעניות של עולם העבודה החדש), עלינו לנסות ולייצר בהירות בחיינו, לקחת פסק זמן לחשיבה ולבירור מה באמת חשוב לנו, ולצעוד בכיוון הנכון. הדבר נכון לא רק למלחמות, ולא רק לעמים, אלא גם לכל אחד מאיתנו לחיים בכלל... המירוץ אחרי העבודה ותלאות היום עשויים להביא את האדם לפספס את העיקר. את החיים.
ומכאן המלצה חברית לסיכום:
עצרו,
הקדישו חצי שעה, על כוס קפה ומשהו לכתוב, לעשות לעצמכם סדר בראש:
שאלו את עצמכם לגבי כל זירה בחיים (הורות, זוגיות, עבודה, קהילה, רווחה נפשית...): מה חשוב לי בתקופה הזאת ולא קורה מספיק?
הורידו לרשימה את כל מה שיש לכם בצלחת, בהתבוננות דרך משקפיים של סדרי עדיפויות: למה מתוך מה שרשמתי תהיה ההשפעה המיטיבה ביותר עבורי? (אקדם מטרה שחשובה לי או אחוש הקלה משמעותית – בכל אחת מ"הכובעים" בחיי).
שלכם, באיחולי חירות בכל המעגלים, גם מהעבדות המודרנית.
על הכותבת
טלי סגל, מנכ"לית, בעלים ומרצה בכירה ב"בו בזמן" - המקפצה לניהול זמן בעולם העבודה החדש.
באה לעשות לכם סדר במשימות ובראש - לבחור נכון, להספיק יותר ולהרגיש טוב.
בו בזמן היא לא רק שיטה לניהול זמן, אלא שיטה לתפירת חליפה אישית לניהול זמן עבור המשתתפים.
בא לכם לפגוש אותנו ולקבל מכל הטוב הזה שיש לנו לתת לכם?
לקהל הרחב (לפרטיים+מארגונים):
לגרסת העמוקה - לפצח את נושא ניהול הזמן שלכם לאחת ולתמיד, ולבסס הרגלי ניהול זמן שיקדמו אתכם בכל תחום בחיים, קורס מאסטר לניהול זמן - התוכנית הכי יסודית ואפקטיבית שקיימת כיום בארץ.
לגרסה הקלילה - שלושה קורסים דיגיטליים (סה"כ 10 שעות לימוד) - ראו בחנות שלנו דיגיטלי עם טלי.
לארגונים:
הציצו בתפריט הסדנאות שלנו לארגונים.
אפשר לבחור סדנה על מיומנות ספציפית או להרכיב קורס לניהול זמן, לעובדים ולמנהלים, עם יכולת להתאים את התכנים לארגון, לקבוצה, לתחום המקצועי ולדרג.
להזמנת הרצאות וסדנאות לארגונים או לקבלת הצעת מחיר:
כתבו לנו בדוא"ל: talisegal@bobazman.com
או בטלפון: טלי - 052-9276510, עדי - 054-8142600
או פשוט השאירו הודעה באתר ונחזור.
היכנסו להתרשם וללמוד גם באתר האינטרנט שלנו בתוכו תוכלו לקרוא גם המלצות של משתתפי ההדרכות של בו בזמן.
הדף שלנו בפייסבוק: "בו בזמן – המקפצה לניהול זמן בעולם העבודה החדש - טלי סגל"
ואם אתם עדיין לא חלק מקהילת ניהול הזמן שלנו – מוזמנים להצטרף אלינו בפייסבוק "להספיק יותר ובנחת", או לקהילת הואטסאפ של בו בזמן. אז קדימה!
כרגיל.. מאחלת לכם "לבחור נכון, להספיק יותר, להרגיש טוב" :)
