• טלי סגל

הטרגדיה של האנשים שבטוחים שמולטי-טסקינג זה דבר טוב




עוברים בין המיילים תוך כדי שיחה טלפונית?

מציצים בוואטסאפ תוך כדי כתיבת מסמך?

יושבים עם הלפטופ מול הטלוויזיה?

יש לכם במחשב עשרה טאבים פתוחים ואתם מוצאים את עצמכם מדלגים ביניהם כל הזמן?

שומעים הרצאה ותוך כדי גולשים בפייסבוק?

אם התשובה שלכם היא כן - אתם חייבים לקרוא את זה!


בראיון עם פרופ' נאס קליפורד מאוניברסיטת סטנפורד, הוא מתאר את תוצאות המחקר האחרון שלהם בנושא מולטי-טסקינג. המחקר נעשה בשיתוף עם אנתוני וגנר ואייל אופיר, מתמקד במולטי-טסקרים כרוניים... ובאופן לא מפתיע, ועם זאת מרתק, אומר פרופ' נאס:

אנשים שחושבים שהם טובים במולטי-טסקינג, הם הגרועים ביותר!


מולטי-טסקינג פוגע בפרודוקטיביות של כולם, אבל יותר מכל – באלה שבאמת מאמינים שהם מפיקים מזה יותר. המולטי-טסקרים הכרוניים הם "קבוצת הסיכון" החזקה ביותר לחוסר פרודוקטיביות.


ליקטתי הנה כמה שאלות מעניינות מתוך הראיון אותו, והוספתי שלל נתונים נוספים ממחקרים נוספים בנושא, תהנו.


נתחיל בהתחלה: סדר בהגדרות, ומה איננו מולטי-טסקינג?

נתחיל במה זה כן.. לטובת יישור הקו ביננו נניח כאן את הגרסה המדעית של המונח: קליטת מידע בערוצים מרובים, בו בזמנית, בנושאים שאינם קשורים זה לזה, ושכל אחד מהם דורש קשב.

כלומר:

אם עכשיו אני כותבת עבודה ומלקטת עבורה חומר ממספר מקורות אחד אחרי השני – זה לא מולטי-טסקינג, כי זה לאותה משימה.

ואם אני מקשיבה להרצאה ותוך כדי מסכמת לעצמי אותה במחברת או במחשב – גם זה לא, מאותה הסיבה. הקשב מכוון לאותו המטרה.

ואם אנחנו מנהלים כמה פרויקטים בחיים שלנו, או מחזיקים בכמה עבודות (זה נקרא "ריבוי תפקידי חיים") – גם זה לא מולטי-טסקינג, כל עוד אנו לא עושים את הפעולות הקטנות שנגזרו מהן ממש במקביל.


אם זה כל כך רע – אז למה אנחנו עושים את זה בכלל?

פרופ' נאס מעלה כמה הסברים אפשריים. סיבה אחת היא שאנחנו אוהבים לגלות מידע חדש, אנחנו סקרנים לגבי הדבר האחר שקפץ לנו, או שפתאום נזכרנו באיזה עניין ואנחנו לא עומדים בפיתוי וקופצים הצידה לחפש או לכתוב על זה משהו.


סיבה אפשרית נוספת היא שמולטי-טסקרים באמת לא מודעים לנזק שהם עושים לתפוקה שלהם, לא באמת מבינים את המחירים וכמה שזה פוגע בהם. ייתכן גם שהם לא באמת רוצים לדעת ומספרים לעצמם סיפור כלשהו כדי להצדיק את הנטייה הזאת שלהם, כי הם לא תמיד שולטים בה, אז צריך משהו שיסדר את הדיסוננס הקוגניטיבי...


לצד אלה, אני רוצה להוסיף גם את המהפכה הטכנולוגית שעשתה את שלה – אנחנו מוקפים במסיחים טכנולוגים – הטלפון הסלולרי שלנו, המחשב, הטלוויזיה - שמעודדים מאוד מעבר אליהם וקפיצה מדבר לדבר.

בנוסף, בתוך העומס הבלתי-רגיל, שחלקנו קורסים תחתיו, המוח שלנו רוצה להחליף משימות ולשמור על כמה דברים בבת אחת, כדי לחוות חוויית שליטה, של "אני מספיק/ה יותר", אם כי ברור כיום שזו אשלייה.


ואם לא די בכל אלה – אז כיום אנו גם יודעים להצביע על התגמול הביולוגי של המולטי-טסקינג... ריבוי משימות יוצר לולאת משוב שמייצרת התמכרות לדופמין, התמכרות שגורמת למוח כל הזמן לחפש גירוי חיצוני. כלומר במובן מסוים המוח שלנו מקבל מנה של שמחה תוך החלפת משימות, כיף שמחזיר אותנו לאותו בור שוב ושוב.


צעירים ומבוגרים – יש הבדל?

פרופ' נאס מתאר שהטריגר למחקר היה דווקא הצעירים שגרים לידו במעונות בסטנפורד... הוא היה מאוד סקרן איך "הילדים" האלה עושים כל כך הרבה דברים בבת אחת, מה הכישרון המיוחד הזה שיש להם, שהוא עצמו לא ניחן בו?

היום אחרי המחקר הוא יודע להגיד חד משמעית: אין כזה... גם צעירים גרועים במולטי-טסקינג!

ההבדל שכן מבחינים בו – הוא בשאלה אילו משימות בני הדורות השונים ממקבלים בהם, ומה הגישה הכללית שלהם למולטי-טסקינג. לדוגמה: בצעירים יש מוטיבציה גבוהה יותר לעשות מולטי-טסקינג, הם עושים זאת מרצון ובחירה, בעוד שלמבוגרים יותר – זה נתפס יותר ככפייה או אין-ברירה, בבסיס שלהם יש העדפה לעבודה טורית.

במחקר אחר, שנעשה באוקספורד נמצא שמבוגרים אולי איטיים יותר אך יש להם תבונה גמישה יותר ויכולת לחסום הפרעות ולבחור במה להתמקד.


פרופ' נאס מתייחס גם לגילאים הצעירים יותר: מולטי-טסקינג מתחיל מינקות – כשהתינוק מניק ושומע את הקולות של הטלוויזיה הדולקת, ולאחר מכן כשהוא מתיישב לשחק על השטיח – מונחים לפניו כמה משחקים והוא משחק במקביל עם כמה מהם. בגילאים קצת יותר מאוחרים בילדות אנחנו רואים תופעה של מולטי-טסקינג חברתי – תלמידי בית ספר יסודי שמשתתפים בארבע שיחות בו זמנית.

כך או כך, נראה שהתופעה עצמה מתעצמת ומתפשטת בכל הגילאים.


אז אם זה לא עניין של גיל, מה לגבי התרגיל?

האם תרגול רב של מולטי-טסקינג יכול לשפר את המצב? להיפך!

מי שעושה מולטי-טסקינג כרוני – פוגע בתהליכים הקוגניטיביים שלו גם במישורים אחרים, ובמשימות שהם מבצעים גם לא במקביל, כולל ביכולת שלהם למשימות עומק.

לפי המחקר האחרון בסטנפורד, נמצא שהנזק שהם עושים לעצמם ניכר בשלוש רמות:

1. יכולת הסינון שלהם נפגעת. הם פחות ופחות מצליחים להתעלם ממידע לא רלוונטי ולהתמקד במידע רלוונטי. למעשה – הם מרגילים את המוח שלהם להימשך יותר למידע שאיננו רלוונטי.

2. היכולת השנייה שנפגעת היא הזיכרון. אם נדמיין את יכולת הזיכרון שלנו לארון מסודר שכל דבר נשמר במקומו ונשלף בעת הצורך בקלות, הרי שמולטי-טסקרים כרוניים גרועים בכך – גם בארגון וגם בשליפה.

3. והיכולת אולי הכי משמעותית שנפגעת, היא מהירות העבודה. עבור המולטי-טסקרים עצמם זו יכולה להיות אולי הפתעה כי הם עצמם בטוחים שניחנו ביכולת של עבודה מהירה בזכות כישרון הג'ינגול הזה – אבל בדיוק ההיפך הוא הנכון: זו לא מתנה אלא קללה... והקצב הכולל שלהם הרבה יותר גרוע ממה שהיה אם היו עושים כל דבר בנפרד.


לא ברור כמה מהנטייה הזו היא מולדת או נרכשת, אבל מה שברור הוא – שהיא מזיקה לא רק בטווח הקצר, אלא גם ביכולות הקוגניטיביות שלנו בטווח הארוך. לאורך הזמן, ככל שנעשה יותר ויותר מולטי-טסקינג בחיינו, המוח שלנו יהיה פחות ופחות יעיל.


האם באמת נשים טובות יותר מגברים במולטי-טסקינג?

אני רוצה להניח כאן פוסט אחר שפרסמתי ב"בלוג-בזמן" לפני כשנתיים שמתייחס למחקר שנעשה בהרווארד שעשה זום-אין על ההבדלים המגדריים במולטי-טסקינג, והגיע למסקנה ש... לא! נשים לא טובות יותר במולטי-טסקינג מגברים.

אולי הן עושות את זה יותר – אבל שני המינים גרועים בזה באותה המידה.


אם נחזור לפרופ' נאס, מה שהוא טוען זה שבתחומים שהם בדקו במחקר הספציפי הזה, שהם כאמור יכולות סינון, ניהול זיכרון ומיתוג משימה על רקע של מולטי-טסקינג של משימות שקשורות במדיה הטכנולוגית – אכן אין הבדלים בין גברים לנשים, אך הוא מציין שייתכן שבמשימות שאינן קשורות למדיה (עבודה מול מחשב, טלפון וכו') – עשויים להיות מעט הבדלים, הספרות בעניין הזה חלוקה.


מה לגבי הצלחה בחיים באופן כללי? האם יש קשר למולטי-טסקינג?

מה שתוצאות הניסוי מראות זה שלמולטי-טסקרים כרוניים יש סיכויי הצלחה נמוכים יותר. והוא מדגיש כאן שוב את הנקודה המהותית הבאה: מולטי-טסקרים פחות טובים לא רק במשימות שבהן הם ממקבלים, אלא גם במשימות שבהם הם לא עושים משימות במקביל... כלומר היכולות שלהן נפגעות באופן כללי, ובאות לידי ביטוי בכלל העשייה הקונטיבית שלהם, גם כאשר הם לא עושים מולטי-טסקינג.


מה המחיר בפרודוקטיביות ? כמה זמן נשרף בקפיצה מדבר לדבר?

במחקר שנעשה לאחרונה במעבדות מייקרוסופט, לקח לקבוצה של עובדי מיקרוסופט 15 דקות בממוצע לחזור לעבודה רצינית לאחר שענו לדואר או למסרים. הסחת הדעת גרמה להם להמשיך ולעסוק בדברים אחרים שאינם קשורים לעבודה.

אנחנו בטוחים שהפסקנו לשתי דקות ומיד חזרנו.. אבל המוח לוקח את הזמן שלו לחזור לאותה נקודת ריכוז שממנה קפצנו...

15 דקות!!!

כאשר אנחנו מחליפים משימות הלוך ושוב לעתים קרובות כל כך, התנהגות כזו יכולה להפחית את הפרודוקטיביות שלנו בכ-40%.


האם יש הבדל בין מקבול משימות פשוטות למשימות מורכבות?

מחקר שפורסם בשנת 2001 באונ' מישיגן ע"י ג'ושוע רובינשטיין, ג'פרי אוונס ודיוויד מאייר, מתאר ארבעה ניסויים שהם ניהלו, שבהם צעירים עברו בין משימות שונות, כגון פתרון בעיות מתמטיות או סיווג אובייקטים גיאומטריים. בכל המשימות, המשתתפים איבדו זמן כאשר הם היו צריכים לעבור ממשימה אחת לאחרת. אבל... כאשר המשימות נעשו מורכבות יותר, המשתתפים הפסידו זמן רב יותר. כתוצאה מכך, אנשים לקחו זמן רב יותר כדי לעבור בין משימות מורכבות יותר.

לצד המורכבות של המשימה, נקודה נוספת שעלתה היא היכרות מוקדמת עם המשימה: עלויות הזמן היו גבוהות יותר כאשר המשתתפים עברו למשימות שאינן מוכרות יחסית, לעומת מעבר מהיר יותר כאשר הם עברו למשימות שהם הכירו.

לדברי מאייר, אוונס ורובינשטיין, הראיות מעידות על כך שלתהליכי השליטה בניהול המשימות במעברים האלה יש שני שלבים מובהקים ומשלימים: שלב אחד - "שינוי כיוון" ("אני רוצה לעשות את זה עכשיו במקום את זה"), והשלב השני "הפעלת שליטה" ("אני מכבה את ככלי הפעולה של המשימה הקודמת, ומפעיל את הכללים של המשימה הבאה"). שני שלבים אלה מסייעים לאנשים לעבור בין משימות וזה מועיל להם מבלי שידעו על כך. הבעיות מתעוררות רק כאשר עלויות המעבר מתנגשות עם הדרישות הסביבתיות לתפוקה יותר גבוהה, שכן שני השלבים האלה גוזלים זמן רב, וככל שאנו עושים יותר מעברים כאלה – היעילות שלנו פוחתת.


אנחנו משלמים גם באיכות!

אחרי שראינו את הנזקים בבזבוז זמן ובפגיעה ביכולות הקוגניטיביות שלנו לטווח הארוך, כדאי לעשות גם זום-אין על הפגיעה באיכות במשימה עצמה:

במחקר שנערך באוניברסיטת יוטה עם כ-300 סטודנטים בני 18-44, הם עברו מבחן מולטי-טסקינג בעמדת מחשב במבחן שנקרא OSpan , מבחן שהפך בשנים האחרונות לשיטה מקובלת בקרב פסיכולוגים לבחינת מצבי מולטי-טסקינג. במסגרת המבחן התבקש כל משתתף לבצע חישובים מתמטיים פשוטים ובאותה העת לזכור מילים שונות.

הדבר המרתק שהתגלה היה, שככל שמשתתפים השתמשו יותר בסלולרי בזמן נהיגה וביצעו יותר מולטי-טסקינג במדיה, כך הביצועים שלהם במבחן היו נמוכים יותר!

נקודה מעניינת נוספת שעלתה במחקר זה הייתה שאלו שהעידו על עצמם כבעלי כישורי מולטי-טסקינג טובים מהממוצע, לא באמת תפקדו טוב יותר ב-OSpan.

האם זה גורף לכל האנשים? האם אין מקרים חריגים?

אנשים רבים משוכנעים שהם יכולים לבצע ריבוי משימות ביעילות, אולם בפועל זה לא נכון. למעשה יש שכבה מאוד קטנה של 2.5% בלבד מהאוכלוסייה יכולים לעבור בין משימות ללא ירידה באיכות. קוראים להם "סופר-טסקרים", ובמקרה שלהם יש לכך בסיס נוירולוגי שנמצא בהדמיית מוח – שמראה שהם משתמשים אחרת באזורים השונים של המוח באופן שהוא מאוד נדיר (על ההסבר הביולוגי ראו הרחבה כאן).



ומה לגבי הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין מולטי-טסקינג?

נראה שמאותגרי קשב וריכוז נוטים לרצון גדול יותר למולטי-טסקינג, ודווקא להם כדאי לעשות את המאמץ הגדול ביותר להימנע מכך, כי זה עלול להחמיר את הקשיים שכבר יש להם.

זווית מעניינית אחרת לגבי הקשר בין אתגרי קשב וריכוז לבין מולטי-טסקינג ניתן למצוא גם במחקר שנעשה באונ' יוטה, שהראה שככל שאנשים ביצעו יותר מולטי-טסקינג במדיה, כך היה להם גם פרופיל גבוה באימפולסיביות, ובמיוחד באימפולסיביות קשבית, זאת אומרת קושי להתרכז בדבר אחד לאורך זמן. בנוסף, מידת המולטי-טסקינג במדיה נמצאה קשורה גם למידת חיפוש הריגושים אצל הנבדקים, ובמיוחד חיפוש הריגושים שנקרא דיסאינהיביציה (ביטול עכבות).


ואחרי שגם הסקפטיים שביננו השתכנעו.. אז מה אפשר לעשות?

בגלל ההשפעה הדרמטית של מולטי-טסקינג על המוח שלנו – צריך פשוט להפסיק!!!

כן, כן, אני יודעת... אנחנו לא אנשי מערות, וכמות הפיתויים הטכנולוגיים שסביבנו לא באמת מאפשרים לנו פשוט להפסיק... אז בואו נלך על הגרסה הריאלית יותר של ההמלצה הזאת, ותבחרו לעצמכם מה שבכל זאת נראה לכם ישים בחיים שלהם, מתוך רשימת ההמלצות הבאות:

1. מודעות - עכשיו אחרי שאנחנו באמת מבינים מה הנזקים לפרודוקטיביות שלנו וליכולות הקוגניטיביות שלנו חדה יותר, היכן שאנחנו יכולים לצמצם – נצמצם. גם שיפור חלקי הוא שיפור.

2. הרחקת מסיחי דעת במשימות מורכבות - במיוחד יש לשים לב במשימות עומק, משימות שחשוב לנו במיוחד להתמקד בהם – להרחיק את המסיחים לשעה-שעתיים לטובת העבודה שלפנינו, ראינו ששם המחירים הם כבדים יותר.

3. צמצום התראות ופיתויים - לצמצם את ההסחות הטכנולוגיות שסביבנו ע"י ביטול התראות, סגירת חלונות, הרחקת הטלפון מהעין.

4. שימוש ביישום one-tab - שמתאים לאנשים שעובדים עם ריבוי טאבים, ולא באמת רוצים לסגור אותם משיקולי נוחות (פשוט רשמו בגוגל כרום והורידו את זה). זה יאפשר לכם להשאיר את כל הטאבים פתוחים, מבלי שתראו את זה בעין.

5. ארגון פינת העבודה שלנו - לארגן את שולחן העבודה שלנו באופן שיש עליו פחות עומס ויזואלי, משימות שאנחנו לא עובדים עליהם כרגע, שיש להם חומר פיזי (ניירת), להניח בתוך מגירה או תיקייה בזמן משימות אחרות.

6. טיפול בהסחות סביבתיות גם בבית - בהקשר של עבודה מהבית בימים אלה – להשתדל לעבוד עם דלת סגורה, ואם אין חדר עבודה מופרד ויושבים במרחב המשפחתי – לנסות לשבת עם אוזניות ועם הגב לזירת ההתרחשויות הביתית.

7. עבודה עם יומן – הכנסת משימות עצמיות לתוך היומן שלנו יכולה לעזור לנו לשמור על מסגרת הזמן של המשימה, ולמקד אותנו בעשייה שלה.

8. ולסיום, כמה הפניות רלוונטיות לפוסטים קודמים שלי בבלוג:



לסיכום,

לא, לא, לא למולטי-טסקינג!

זה פוגע לנו בפרודוקטיביות, באיכות התוצר, ביכולות הקוגניטיביות, ועוד לא דיברנו על הסטרס שמושפע מאוד מהמולטי-טסקינג ועל הקשרים הבין-אישיים שלנו כשאנחנו מדברים עם אנשים ומציצים בו בזמנית בטלפון...

המודעות שלנו וההמלצות הנ"ל אולי לא ימנעו הרמטית את הקפיצה מדבר לדבר, אבל אין שום ספק שהם יכולים לעזור בצורה משמעותית בצמצום היקף התופעה.



מקורות:


על הכותבת


טלי סגל, סגן-אלוף במיל', מייסדת ומרצה בכירה ב"בו בזמן" - בית התוכן להדרכת ניהול זמן וניהול עצמי, ויועצת לארגונים בנושא עבודה מהבית. באה לעשות לכם סדר במשימות ובראש - לבחור נכון, להספיק הרבה יותר ובנחת....

לפרטים נוספים וליצירת קשר להזמנת הרצאות וסדנאות לארגונים או לקבלת הצעת מחיר: דוא"ל: talisegal@bobazman.com , או בטלפון: טלי - 052-9276510, ויקי - 050-7166772.


היכנסו להתרשם וללמוד גם באתר האינטרנט שלנו בתוכו תוכלו לקרוא גם המלצות של משתתפי ההדרכות של בו בזמן, ומגוון הדרכות ניהול זמן לארגונים בימי הקורונה.


הדף של "בו בזמן" בפייסבוק: "בו בזמן – הדרכות ניהול זמן מבית טלי סגל"

ועוד בפייסבוק, גם הקבוצה שלנו: "להספיק הרבה יותר וברוגע - קהילת ניהול זמן"


כרגיל.. מאחלת לכם "לבחור נכון, להספיק יותר, ובנחת" :)





418 צפיות
Featured Posts